|
שילוב ילדים עם לקות שמיעה במסגרת חינוכית בגיל הגן
אינגבר שרה PhD, בני-נוקד שרי M.A: מיחא תל אביב והמרכז - חטיבה קדם יסודית
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד – היא אחד מניירות העמדה המכוננים של חברה דמוקרטית – הבונה לעצמה קודים חברתיים ערכיים והומניסטיים.
במסמך מטעם המזכירות הפדגוגית של מדינת ישראל הנשען על אמנה זו נכתב: "זכותם של ילדים לחיות בחברה ולהרגיש שייכים אליה, זכותם של ילדים להרגיש רצויים ואהובים, הזכות לגדול באווירה תומכת החופשית מניצול, התעללות או הזנחה. זכויות הילדים לביטחון עצמי ואחריות ההורים לפיתוח "בנק" של חוויות חיוביות של הצלחה אישית וחברתית; זכותם של הילדים להשתלב במסגרות חברתיות בהן נעים להם לשהות ולהתפתח, זכותם של ילדים להתנהג ע"פ התרבות עליה התחנכו בביתם, אחריות הילדים והמבוגרים בחברה לכבד כל תרבות כמוצא להבנת תרבויות אחרות" (שלומית אלמוג זכויות של ילדים, 1997)
תכנית ההתערבות במיח"א תל אביב והמרכז מאמצת את האמנה בדבר זכויות הילד בישראל ומדגישה את זכותו ויכולתו של הילד עם לקוי השמיעה להשתלב בחברה, תוך התייחסות ליתרונות, שיש להתערבות בסביבה טבעית.
תכנית ההתערבות במיח"א שואפת לשלב את הילד עם לקויי השמיעה בחברה ולהעשיר את התנסויותיו, תוך מתן תמיכה וליווי תהליך זה לאורך כל הדרך.
שילובם של ילדים עם לקוי שמיעה במסגרות חינוכיות מחייב התייחסות לשתי הגדרות, המבחינות בין ההיבט האודיולוגי להיבט החינוכי של לקוי השמיעה.
ההיבט האודיולוגי מדגיש את רמות הירידה בשמיעה במונחים כמותיים: כבד שמיעה הוא מי שיש לו ירידה קלה/בינונית (בין dB 27-70), חרש הוא מי שיש לו ירידה חמורה/ עמוקה (dB 71 ויותר).
ההיבט החינוכי מדגיש את רמות הירידה בשמיעה בהתייחס לחושים. החרש הוא מי שנשען על חוש הראיה לצורך רכישת שפה ואילו כבד השמיעה הוא מי שנסמך על חוש השמיעה בתהליך רכישת השפה.
קיימת גם הגדרה נוספת, תרבותית, המבחינה בין חרשים וכבדי שמיעה על פי קבוצת השייכות שלהם: קהילת החרשים או קהילת השומעים (Antia & Lavine, 2001)
כאשר מדובר בשילוב של ילדים עם לקוי שמיעה יש להתייחס הן לצרכים הנובעים מההיבט האודיולוגי (יצירת סביבה המאפשרת תנאים אקוסטיים הולמים להאזנה והקשבה) והן לצרכים הנובעים מההיבט החינוכי (יצירת סביבה מאתגרת ומעודדת למידה). באשר להיבט התרבותי - ההשמה של ילד עם לקוי שמיעה במסגרת משולבת מתייחסת לעובדה, שמרבית הילדים עם לקוי שמיעה נולדים להורים שומעים (במיח"א ת"א והמרכז- 84%, ועל פי המדווח בעולם – 90%).
ללקות שמיעה השלכות על התפתחותו של הילד בתחומים שונים: תקשורת, שפה, חשיבה ולמידה, התפתחות מטורית, רגשית וחברתית. הקושי המרכזי של הילד עם לקוי שמיעה הוא הנגישות לשפה המדוברת ולתקשורת המתקיימת בסביבה. לפיכך, המטרה המרכזית בתכניות התערבות לילדים עם לקוי שמיעה היא הקניית תקשורת ושפה.
ההקשר הראשוני בו לומדים ילדים שפה הוא ההקשר הזוגי: הורה-ילד. מרבית הילדים עם לקוי שמיעה נולדים להורים שומעים ועל כן הם מתמודדים עם בעיית התקשורת לאורך כל שעות היממה (Marschark, 1993). שילובו של הילד עם לקוי השמיעה בקרב עמיתים לקויי שמיעה ועמיתים שומעים מאפשר לו להיחשף לדגמי התנהגות ותקשורת שונים ולהרחיב את ההתנסויות התקשורתיות והשפתיות שלו, ובכך לפתח גמישות בכישורי התקשורת והשפה וכן בתפקודי החיים השונים.
ככל שהילד גדל מתרבות מסגרות ההתייחסות שלו, והאינטראקציות התקשורתיות שלו מתרחבות לדמויות העיקריות בגן, שהן הגננות והסייעות וכמובן הקשר שלו עם עמיתים בני גילו מתחיל לתפוס מקום חשוב בתהליך התפתחות השפה. מסגרת הגן מזמנת לילד אינטראקציות מגוונות בהן הוא נדרש לתקשר עם מבוגרים ועם ילדים אחרים בעלי יכולות תקשורת שונות.
קיים גם יתרון משמעותי להפעלת תכנית התערבות בסביבה הטבעית של הילד: הבית, המשפחה והקהילה, כאשר שימת הדגש היא על היכולת לשלב תקשורת ושפה בפעילויות יומיומיות (Antia & Lavine, 2001).
אם כך, שילוב ילדים עם לקות שמיעה במסגרות חינוכיות בקהילה נגזר מכמה הנחות יסוד:
הצורך בחשיפה ובנגישות למודלים תקשורתיים הנהוגים בחברה.
חשיבות השילוב החברתי בסביבה הטבעית של הילד.
הדגשת הזכות הבסיסית של הילד לגדול בחברה תומכת, מכילה,מקבלת ומאפשרת חוויות חיוביות.
אכן ההחלטה בדבר שילובו של הילד עם לקוי שמיעה במסגרות חינוכיות בגיל הרך היא משימה מורכבת המחייבת התייחסות לצרכי הילד, לרצון משפחתו, וליכולת הקהילה לספק את התנאים הנדרשים להתפתחות המיטבית של הילד. זוהי משימה הדורשת ידע, מומחיות, תכנון ומשאבים.
כאשר מדובר בשילוב ילדים עם לקוי שמיעה במסגרות רגילות יש להתייחס לסוגי השילוב השונים:
שילוב פיזי : המתייחס לקרבה במקום. זו הרמה הנמוכה ביותר של השילוב. הוא מתמקד בשילוב שבו המגע החברתי בין הילדים עם לקוי השמיעה ובין הילדים השומעים בדרך כלל מצומצם ומוגבל למרות הקרבה הפיזית. המפגש בין הילדים מתקיים בעיקר בחצר המשחקים ובפעילויות יזומות של הצוות החינוכי. הסמיכות הפיזית מזמנת מפגש בין קבוצות הילדים השונות אך אין היא מבטיחה את טיבו. שילוב חברתי: שילוב חברתי מתייחס למגע חברתי חיובי בין הילדים השומעים לילדים עם לקוי שמיעה. סוג שילוב זה יכול להיות תוצאה של פעילות מתוכננת ומכוונת או כתוצאה של מפגש ספונטני. ההסתברות לשילוב חברתי אמיתי גדלה עם פעילות מתוכננת, הכוונה פעילה ומעורבות של צוות חינוכי. על מנת ששילוב חברתי שיטתי יתרחש, חשוב שהצוות יראה בכך חשיבות ועדיפות ויזמן הזדמנויות לפעילות חברתית חיובית. במצב כזה, ההכרות עם ילדים רבים מעלה את הסיכויים לידידות וחברות בין הילד עם לקוי השמיעה לבין הילדים השומעים. שילוב לימודי: רמה גבוהה יותר של שילוב הינה שילוב לימודי. מצב בו הילד עם לקות השמיעה מוצא את מקומו החברתי בתוך המסגרת הרגילה, ואת מקומו הלימודי בתוך תכנית הלימודים הרגילה. הילד מקבל תגבור וסיוע לימודי נוסף, בתוך המסגרת או מחוץ לה, מאיש מקצוע. הוא גם מקבל עזרה נוספת מחוץ למסגרת החינוכית בצורה של סיוע מקצועי מגוף מקצועי. על מנת שהשילוב הלימודי יצליח, יתכן שצרכיו המיוחדים של הילד מחייבים התייחסות בתוך תכנית הלימודים מצוות מקצועי.
שילוב תפקודי הוא רמה הגבוהה ביותר של שילוב ומחייב שילוב של הילד בכל הפעילויות בגן. השילוב משפיע על יכולתו להפיק תועלת ולהתמודד עם המשימות השונות המתרחשות בגן: לימודיות, חברתיות, יזומות וספונטניות. הצוות החינוכי מציב אתגרים שונים המאפשרים לילד השומע ולילד עם לקוי השמיעה הזדמנויות למפגשים, לאינטראקציות לימודיות וחברתיות שבעקבותיהן נוצר מפגש ספונטני בניהם.
שילוב הקבוצתי של ילדים עם לקוי שמיעה במסגרת גן ילדים רגיל Co-Enrollment
על פי המודל הנהוג במיח"א ניתן לחלק את מטרות השילוב במסגרת קבוצתית בהתאם לנוטלים חלק בעשייה.
1. המטרות לילד עם לקוי שמיעה:
לאפשר לילד עם לקוי השמיעה שוויון הזדמנויות בחברה ובקהילה הבא לידי ביטוי באתגרים אקדמיים , חברתיים ורגשיים .
לחשוף את הילד עם לקוי השמיעה באופן הדרגתי ומבוקר לעולמם של השומעים, וליהנות ממגוון הזדמנויות ללמידת כשרים תקשורתיים וחברתיים במסגרת נורמטיבית.
לחשוף לתכנים דידקטיים ותכנים רגשיים המתרחשים בחיי היום יום במסגרת גן הילדים.
לאפשר להורי הילד עם לקוי השמיעה לבחון את יכולת ההשתלבות שלו בחברה , ולתת להם ההזדמנות להעריך את ההתמודדות שלו עם משימות מורכבות ושונות.
2. המטרות לילד השומע
לאפשר הכרות עם ילדים שיש להם צרכים מיוחדים (לקוי שמיעה).
להרחיב ולהעשיר את מגוון ההתנסויות שלו.
לימוד שיטות תקשורת מגוונות עם הזולת.
ללמוד ולקבל את השונה כחלק מעולמו.
להורי הילדים השומעים זו הזדמנות להקנות לילדם ערכים הומאניים , לעודדו לקבל את השונה, ולחנכו לסובלנות, להדדיות ולעזרה לזולת.
תנאים מקדימים
שילוב ילדים עם לקות שמיעה בגיל הגן במסגרות חינוכיות רגילות מחייב מספר תנאים:
תנאים אקוסטיים:
1.מיקום בסביבה שקטה שאין בה מפגעי רעש (תחבורה או מבני ציבור רועשים).
2. התאמת המבנה: חיפוי קירות, רצפה ותקרה, סגירה ואיטום פתחים, מיזוג שקט, תאורה מתאימה
3. מערכות הגברה אישיות וקבוצתיות
4. יצירת אזורי למידה התואמים את הצרכים של הילד עם לקוי השמיעה
הדרכה והכשרה של אנשי מקצוע:
1. ידע על לקות השמיעה והשלכותיה על התפתחות הילד ותפקודו
2. ידע ומיומנויות בהקניית תקשורת ושפה
3. ידע בתפעול עזרי הגברה
4. הכשרה בהפעלת אסטרטגיות המעודדות שילוב
5. יכולת עבודה בצוות רב מקצועי
6. הדרכת הורים
מערכת תמיכה מקצועית (מפורט בהמשך)
מודל השילוב הקבוצתי בגנים לילדים עם לקוי שמיעה בגיל הרך
שילוב קבוצתי מתקיים במסגרת חינוכית, שבה קבוצת ילדים עם לקוי שמיעה פועלת בשיתוף עם קבוצת גן של ילדים שומעים.
מערך הגנים כולל : קבוצה של ילדים שומעים (עד 25 ילדים לגן) וקבוצה של ילדים עם לקוי שמיעה (עד 10 ילדים ).
הגנים צמודים האחד לשני, ומקיימים פעילויות שילוב בהתאם לצרכים, ליכולות ולכישורים של קבוצת הילדים עם לקוי השמיעה. החל משילוב בפעילויות, שאינן דורשות מלל רב כמו: מפגש ריתמוסיקה או התעמלות, וכלה בפעילויות הדורשות יכולת וכישורים שפתיים גבוהים כמו מפגש (ריכוז) עם קבוצת ילדים שומעים בו דנים הילדים בנושאים שונים הקשורים להווית הגן.
בנוסף לשילוב הקבוצתי קיים שילוב אישי המותאם לכל ילד על פי צרכיו. ילד, שיכול להשתלב בפעילויות שונות בקבוצת הילדים השומעים ישולב לאורך כל היום , ויפגוש את חבריו עם לקוי השמיעה במפגשים המשותפים של שתי קבוצות הילדים.
תוכנית השילוב מופעלת בשיתוף פעולה עם מספר גורמים מרכזיים : משרד החינוך , הרשות המקומית, השירות הפסיכולוגי, מרכז טיפולי מיח"א והמרכז וכן עמותת מיח"א.
צוות הגן של הילדים השומעים כולל:
גננת משלבת, וסייעת פדגוגית
צוות הגן של הילדים עם לקוי השמיעה כולל:
גננת, שעברה הכשרה מיוחדת והתמחתה בטיפול בילדים עם לקוי שמיעה,
סייעת פדגוגית
צוות פרא רפואי תומך:
קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, מרפאה באומנות
צוות מלווה ומדריך:
פסיכולוג, עובדת סוציאלית, אודיולוגית חינוכית, מדריכה בעלת התמחות בטיפול בילדים עם לקוי שמיעה ויועצת בעלת התמחות בטיפול בילדים עם לקוי שמיעה
השלבים בהקמת גן מיוחד לילדים עם לקוי שמיעה בסמוך לגן רגיל:
ניתן לזהות מספר שלבים בתהליך הקמתו של הגן המיוחד לילדים עם לקוי שמיעה בסמוך לגן רגיל. תהליך זה מורכב מעצם היותו בונה מערכת חברתית חדשה ולפיכך ניתן להקבילו להקמת תא משפחתי.
את הבניית וביסוס העבודה המשותפת , בין הצוות המקצועי של הילדים עם לקוי השמיעה והצוות העובד עם הילדים השומעים ניתן לדמות לתהליך יצירת הזוגיות.
"חיפוש שידוך מתאים": בשלב זה מאותרים הילדים עם לקוי שמיעה הגרים באזור הגיאוגרפי הסמוך לגן. נעשית פניה למפקחות על החינוך המיוחד והחינוך הרגיל באזור ולרשות המקומית. המפקחות ונציג/ת הרשות המקומית בשיתוף עם צוות המרכז הטיפולי של מיח"א בוחנים את האפשרויות הקיימות להקמת גן מיוחד לילדים עם לקוי שמיעה .
כאן נלקחים בחשבון שיקולים כמו:
מיקום הגן: בסביבה שקטה על מנת להפחית את הרעש הסביבתי.
המצאות גן לילדים שומעים בצמוד לגן המיועד.
צוות : נכונות להתמודד עם אתגר מקצועי של שילוב ילדים עם לקוי שמיעה.
מידת היכולת להתמודד עם עבודת צוות רב מקצועי רב משתתפים .
המיצוב הסוציו- אקונומי של סביבת הגן : מועדפת אוכלוסייה בעלת נכונות ופתיחות לקבלת השונה.
לאחר מציאת הגן המיועד נעשית פנייה של הפיקוח על החינוך המיוחד לרשות המקומית לצורך יצירת ה "שידוך" .
"שידוך" : בשלב זה מתבצע מפגש של כל הגורמים המעורבים בהקמת הגן: הפיקוח, הרשות המקומית, השירות הפסיכולוגי, הצוותים החינוכיים, המדריכים, וצוות מיקצועי של המרכז הטיפולי מיח"א.
מטרות המפגש : הצגת הרציונאל, בירור עמדות וציפיות, קביעת נהלי תקשורת , חלוקת תפקידים וקביעת לוח זמנים להדברות, לבניית תכניות עבודה, ולהערכה ומעקב.
"היכרות" : בשלב זה של תחילת העבודה המשותפת שני הצוותים לומדים להכיר האחד את השני, נערכים מפגשים רבים מעבר לשעות העבודה של שני הצוותים והצוות התומך של מיח"א נוטל חלק בתהליך. המפגשים נועדו ללבן בעיות משותפות ולבנות דרכי עבודה הולמים את צרכי שני הצוותים. שלב זה מאופיין בהיסוסים , התנסות ואף הטמעה. בשלב זה נדרשת סבלנות רבה, פתיחות , הבנה וקבלה של צרכי שתי הקבוצות. שני הצוותים נדרשים למחויבות לעבודה משותפת.
שלב "ביסוס היחסים": בשלב זה מתחילים הצוותים של שני הגנים לעבוד בשיתוף פעולה. ניתן לזהות בו שלושה סגנונות: "ירח הדבש" ; "למען הילדים" ; "גירושין"
"ירח הדבש": סגנון זה מאופיין בהתנסויות מגוונות של הצוותים, בהנאה משותפת ותחושת מסוגלות. קיימים קשרים של שיתוף פעולה בין כל חברי הצוות: הן של קבוצת הילדים עם ליקוי השמיעה והן של הילדים השומעים. תכנון וביצוע של תוכנית משותפת וכל הפעילויות הנערכות בגנים מתואמות . שילוב הילדים עם הליקוי שמיעה מתבצע בכל הפעילויות שבהם הילדים מסוגלים לטול חלק. שני הצוותים מגלים חשיבה ויוזמה אודות האפשרויות הגלומות בשיתוף הפעולה. באותם גנים הפועלים בסגנון זה הצוות מדווח על הנאה, והפריה הדדית בעבודה המשותפת.
"למען הילדים" : לא תמיד נוצרים יחסים הרמוניים של שיתוף פעולה. לעיתים מארג היחסים, שנוצר נראה יותר כמארג קורקטי בין הצוותים . ניתן להגדיר גנים הפועלים בסגנון זה כשלב של עשייה "למען הילדים": אמנם מתבצע שילוב בין הילדים עם ליקוי השמיעה והילדים השומעים, אך השילוב נראה כמטלה אותה צריך לבצע יותר מאשר התמודדות עם אתגר מרתק. מידת היוזמה של הצוותים אודות האפשרויות הגלומות בשילוב מועטת. הצוותים מדווחים על "נשיאת עול" בהתמודדות עם השילוב .
גנים הפועלים בסגנון זה זקוקים להכוונה והתערבות של צוות מקצועי תומך המלווה את התהליך בייעוץ והכוונה ולא פעם מעורבים גם הפיקוח והרשות המקומית.
"גירושין": ישנם גנים שאינם מצליחים לבסס מארג יחסים המאפשר עבודה משותפת. הסיבות לכך נעוצות לרוב בחוסר כימיה בין הצוותים או לעיתים בחוסר הבנה של הצרכים הייחודיים של ילדים עם לקוי שמיעה ותוכנית העבודה הנדרשת מהצוות העובד איתם.
לעיתים סיבות כמו שינויים דמוגראפיים באזור הגן: שינוי גיל הילדים או שינוי מצבת הילדים בגן הילדים השומעים, גורמים לחוסר יכולת לשלב את קבוצת הילדים עם לקוי שמיעה.
במצבים אלה מתבצעים "גירושין". הגן של קבוצת הילדים עם לקוי שמיעה אינו פועל בשילוב עם גן הילדים השומעים. היות מצב זה אינו אפשרי כלל, תוצאותיו הם ניתוק ומעבר לגן אחר.
"שילוב במיטבו": בשלב זה של שילוב במיטבו מערכת היחסים בין הצוותים של קבוצת הילדים עם לקוי שמיעה וקבוצת הילדים השומעים מתבססת , ההתלהבות של ראשוניות אמנם דועכת אך במקומה נוצרים יחסים הדדים המבוססים על היכרות מעמיקה של צרכי שתי הקבוצות ועל האפשרויות הגלומות בשילוב. הצוותים נהנים מתרומתם ההדדית לשילוב. הצוות של הילדים השומעים נתרם מהצוות של קבוצת הילדים עם לקוי שמיעה, נעזר בו בשאלות יומיומיות, ומתייעץ במקרים של ילדים עם קשיים בקבוצת השומעים. הצוות של הילדים עם לקוי שמיעה נתרם אף הוא מהעבודה המשותפת עם הצוות של הילדים השומעים . גנים הנמצאים בשלב זה מתאימים את תוכנית העבודה לצרכים המשתנים של קבוצת הילדים עם לקוי שמיעה.
אחד המאפיינים של שלב זה הוא יחסם של הילדים וההורים לשתי הגננות וראייתם כמקשה אחת. בגנים הנמצאים בשלב זה הן ההורים והן הילדים רואים בצוות המקצועי כולו יחידה הרמונית ומגובשת.
"חתונת הכסף" : באותם גנים בהם התבסס השילוב והפך להיות חלק מהמהות של הגן ומארג היחסים בין הצוותים התהדק, נוצרים יחסים כה קרובים בין אנשי הצוות עד כי לעיתים קיימת זהות מוחלטת בין אנשי הצוות של הילדים עם לקוי השמיעה והצוות של הילדים השומעים. כל אנשי הצוות גם של הילדים השומעים מגיעים למפגשים במיח"א, למפגשי צוות בשעות הערב, להשתלמויות וכן משתתפים בכנס ההורים הנערך אחת לשנה להורי הילדים עם לקוי השמיעה. נראה כי שני הצוותים פועלים באופן הרמוני להשגת מטרה משותפת: קידום וטיפוח הילד עם לקוי השמיעה ושילובו בחברה.
תוכניות השילוב הקבוצתי של ילדים עם לקוי שמיעה במסגרת גן רגיל
תוכנית השילוב בגנים לילדים עם לקוי שמיעה נגזרת מאני מאמין של מיח"א ומבוססת על תוכנית התל"א הנבנית לכל אחד מהילדים. על פי המתואר הצלחת השילוב תלויה רובה ככולה בעבודת הצוות הרב מקצועי הפועל למען מטרה משותפת בהרמוניה ובשיתוף פעולה הדדי.
צוות הגן מתאים את תוכנית השילוב לכל ילד על פי כישוריו השפתיים , החברתיים והרגשיים. ילדים, שיש להם את היכולת החברתית והשפתית והמסוגלים להשתלב בקבוצת הילדים השומעים ישולבו בהתאם לכישוריהם, החל משילוב פיזי בפעילות בודדת וכלה בשילוב תיפקודי לאורך כל היום.
קבוצת הילדים עם לקוי שמיעה משולבת בפעילויות הגן השונות: במפגשים, פעילויות בתחום היצירה, שיעורי ריתמוסיקה, התעמלות, משחק בחצר ובעת האכילה. הגנים נפרדים במפגשים הלימודיים (ריכוזים) בהם הילדים עם לקוי השמיעה זקוקים לתיווך והכוונה ייחודיים להם, אולם קיימים מפגשים משותפים עם הילדים השומעים בהם ניתן לילדים עם לקוי השמיעה תיווך שפתי מיוחד על מנת ליצור אינטראקציה בינם לבין השומעים (לדוגמא: בשעת סיפור ).
הקבוצות משולבות גם באירועים שיגרתים בפעילות הגן כמו: קבלת שבת, ימי הולדת וחגיגות.
תוכנית הלימודים של שני הגנים חופפת עם הדגשים מיוחדים הנדרשים לילדים עם לקוי השמיעה. כך שאם הנושא הנידון בגן הוא החורף וקבוצת הילדים עם לקוי השמיעה משולבת בפעילות יצירה בנושא החורף הלקסיקון הנידון סביב הפעילות (כמו: מטריה, מגפים, מעיל, רטוב, הליכה בגשם וכו') נגיש להם.
בחלק מהגנים הילדים מחולקים לזוגות המשלבים ילד עם לקוי שמיעה וילד שומע. הזוגות נוטלים חלק בפעילויות שגרתיות של הגן למשל: ביציאה לטיול או לשעת חצר, הילדים מתארגנים על פי הזוגות, במשחקים שונים הנערכים בגן, וכן משתלבים בטיפול אצל קלינאית התקשורת או בקבוצה המופעלת על ידי המרפאה בעיסוק.
אסיפות ההורים של שני הגנים נערכות במשותף וכך גם טיולים שנתיים ומסיבות.
השילוב בגן מאפשר לילדים השומעים לרכוש אסטרטגיות תקשורתיות מגוונות: קשר עין, בהירות המסר התקשורתי, תשומת לב משותפת וכן שפת סימנים במידת הצורך. הילדים עם לקוי השמיעה לומדים אסטרטגיות חברתיות מגוונות וניתנת להם הזדמנות לתרגל מיומנויות תקשורתיות עם ילדים שומעים .
הצלחת השילוב של ילדים עם לקות שמיעה במסגרות גניות בקהילה היא מארג מורכב המחייב עבודת צוות רב מק
|
